פסק-דין בתיק ת"ק 48601-11-11

1.         בתאריך 26.8.10 רכש התובע מגרש מהנתבעת ובמגרש הייתה קיימת כמות עצומה
של פסולת בניה, שאותה התחייבה הנתבעת לפנות, אך למרות התחייבות זו, סירבה הנתבעת לפנות הפסולת ובשל הפרת התחייבות זו, מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו 21,000 ש"ח לצורך פינוי עצמי ומיידי.

            התובע תכנן להתחיל בעבודות הבניה ביום 6.10.11, אך רק ביום 20.11.11 החל בבניה ולכן נאלץ להזיז את הפסולת לשטח שגובל עם המגרש של השכן ומשם - אם כי באיחור של כחודש וחצי מתאריך התחלת הבניה, בוצע פינוי הפסולת על ידי הנתבעת.

            משכך, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בו תיקן את סכום התביעה, מסך של 21,000 ש"ח לסך של 8,760 ש"ח הכולל בחובו: תשלום משכנתא בגין חודש וחצי בסך של 7,050 ש"ח, העברת פסולת הבניה על ידי קבלן בסך של 1,500 ש"ח ואגרת משפט בסך של 210 ש"ח.

2.         הנתבעת הגישה גם בקשה לסלק התביעה על הסף, בשל העדר עילה והעדר יריבות וגם כתב הגנה בו ביקשה לדחות את התביעה ולהצדקת הבקשה לסילוק ולדחיית התביעה, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות?

            א.         פסולת הבניה שהייתה בשטחו של התובע הוסרה על פי בקשת התובע - זאת לפנים משורת הדין וחרף העובדה, שבעת מסירת החזקה במגרש לא הייתה פסולת במגרש ואותה פסולת הנטענת על ידי התובע, לא הייתה שייכת לנתבעת וככל הנראה, פסולת זו הושלכה על ידי בעלים של מגרשים אחרים.

            לאחר שהנתבעת, בכל זאת, פינתה את הפסולת, סברה הנתבעת, שהתובע יסיר את התביעה נגדה.

            ב.         הנתבעת מסרה את החזקה במגרש לתובע נקי מכל אדם, חפץ ופסולת בניה ולמרות זאת ולפנים משורת הדין ולבקשת התובע, פינתה היא פסולת לאחר מסירת החזקה, על אף שפסולת זו לא הייתה שייכת לה.

                        כמו כן, מכחישה הנתבעת את סכומי הנזק הנטענים על ידי התובע.

3.         לאחר שבחנתי את עובדות המקרה ואת נסיבותיו ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, אני מחליט כדלקמן:

            א.         לאחר הגשת התביעה המקורית, בה ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 21,000 ש"ח הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה לסכום של 8,760 ש"ח, כאמור לעיל ובבקשה זו מאשר התובע את טענת הנתבעת, שאכן בתחילת חודש דצמבר פינתה הנתבעת את פסולת הבניה.

            עם זאת, טוען התובע, כי מאחר והייתה בכוונתו להתחיל בבניה ביום 6.10.11 והיות והפסולת עיכבה את התחלת הבניה - עד להוצאתה במועד הנ"ל - ביקש התובע בכל זאת לחייב את הנתבעת בגין אותם נזקים אשר פירט בתביעה המתוקנת.

            ב.         לטענת הנתבעת, היא מסרה את החזקה במגרש נקי מכל אדם, חפץ ופסולת בניה וכי פעלה לאחר מסירת החזקה במגרש ופינתה את הפסולת שלא הייתה שייכת לה, וזאת מתוך רצון טוב לתובע. (ראה סעיף 8 לכתב ההגנה, ההדגשה שלי- ג.ב.).

            כפי שעולה מסעיף 6 להסכם ההתקשרות בין התובע ובין הנתבעת, שנערך ונחתם ביום 26.8.10 הרי שהנתבעת התחייבה: "בכפוף לתשלום מלוא התמורה וסכום הוצאות הפיתוח, תמסור החברה לקונה את החזקה במגרש (לעיל ולהלן:'מועד המסירה') כאשר המגרש פנוי מכל אדם ו/או חפץ".

            לכן, אין חשיבות לפעולה שהנתבעת ביצעה לאחר מסירת החזקה, אלא על פי ההסכם היה על הנתבעת למסור החזקה, לאחר שהמגרש כבר נוכה והיה על המגרש להיות: "פנוי מכל אדם ו/או חפץ".

            ג.          א)        הנתבעת טוענת, הן בכתב ההגנה והן באמצעות העדה הגב' תמר תמם (להלן:"גב' תמם"), שהפסולת עליה הלין התובע, אינה שלהם, אלא פסולת שהושלכה על ידי אחרים ואין שום הוכחה, שפסולת זו עליה מלין התובע, הייתה בעת מסירת החזקה. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 2- 4).

             כשם שהתובע לא הוכיח, שאותה פסולת הייתה קיימת עוד בטרם נמסרה לו החזקה במגרש, כך גם לא הוכיחה הנתבעת, שהפסולת שנותרה, היא פסולת שהושלכה על ידי אחרים.

                        ב)         מהתכתבות בין הצדדים עולה, שאכן הנתבעת פינתה פסולת, אך לא את כל הפסולת שהייתה במגרש ולא הוכח בפני שאותה פסולת, שהנתבעת פינתה בסופו של יום, אינה אותה פסולת או, למצער חלק מאותה פסולת שנותרה על המגרש עוד מעת מסירת החזקה לתובע. (ראה למשל הפניה אשר פנה התובע אל הנתבעת ביום 24.11.11 המצורפת לכתב התביעה).

             מההתכתבות הארוכה שהתנהלה בין הצדדים בעניין הפסולת, לא מצאתי בתשובה כלשהי, שניתנה על ידי הנתבעת, שנטענה טענה, שהפסולת אותה מבקש התובע לפנות, היא פסולת שנזרקה על ידי אחרים.